12/16/2009

Six Poems by Galit Seliktar



From In One Thousand Days, which will be published by Helicon Poetry Society in 2010



מִכֵּיוָן שֶׁאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אוֹתִי, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל גַּבְרוּת יוֹתֵר מִשֶׁיּוֹדְעוֹת הַמִּלִּים. בָּעוֹלָם יֵשׁ מָקוֹם רַק לְיָתוֹם אֶחָד, וּבְכֹל זֹאת עָלַי לְהִידָחֵק בֵּין רַבִּים וּרְהוּטִים מִמֶּנִּי. מִי מְדַיֵּק יוֹתֵר בְּשִׁחְזוּר עֹמֶק הַפֶּצַע, רֵיחַ הֶחָלָב? מִי יוֹתֵר גֶּבֶר בִּלְהיוֹת יֶלֶד? בִּכְדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת אַסְפָּקַת הַגָּז עָלַי לְצַלְצֵל לַקּוֹאוֹפֶּרָטִיב וּלְהַמְתִּין 10 דַּקּוֹת עַל הַקַּו. בֵּינְתַיִם אֲנִי מַמְשִׁיךְ לְהִכָּתֵב בַּשֶּׁקֶט הַנָּחוּץ לְמִי שֶׁעָשׂוּי מִכַּמֻּיּוֹת מְדוּדוֹת שֶׁל זְמַן וְגוּף, עַד שֶׁהַמֶּרְכְּזָנִית עוֹנָה וּמְבַקֶּשֶׁת שֶׁאַגְבִּיר אֶת קוֹלִי:



בְּעוֹד כְּאֶלֶף יָמִים 40 שָׁנָה יֻטְבְּעוּ עַל פָּנַי כְּמַסֵּכַת מָוֶת. אֲנִי עֲדַיִן שׁוֹרֵק בְּבוּז כְּלַפֵּי מִי שֶׁהַזְּמַן נוֹגֵעַ בּוֹ בַּעֲדִינוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְגַלֵּחַ אֶת פָּנַי, כְּתַב פְּלַסְתֵּר נִגְלָה בַּמַּרְאָה: הַנְּעוּרִים, חֲזִירִים, בִּרְשׁוּתָם הַכֹּל וְלֹא כְלוּם. בִּכְדֵי לְחַדֵּשׁ תְּנוּפָה שֶׁלָּקַחְתִּי פַּעַם מִמַּעֲקֶה הַמִּטָּה הַמְּסֹרֶגֶת, עָלַי לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַצַּלֶּקֶת שֶׁמִתַּחַת לְסַנְטֵרִי:



בְּמַעֲלֶה הָרְחוֹב אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַשֶׁהוּ שׁוֹרֵק בְּאָלָארְם שֶׁל הִתְרַסְּקוּת. מִכֵּיוָן שֶׁהַנּוֹף נִשְׁאַר קָבוּעַ, יֵשׁ לְהנִיחַ מַפֹּלֶת בָּאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִים. אֲנִי עוֹצֵר. בִּפְנִים, בָּשָׂר נִיתָק מִבָּשָׂר. שְׁרִיקוֹת אֲחָדוֹת בָּאוֹת בָּרִיק הַמִּצְטַבֵּר. אֲנִי מַכְחִישׁ כֹּל קֶשֶׁר לְמַה שֶׁנִּקְבָּר חַי, וּמִמֵּילָא נִשְׁאַר רַק עֲטַלֵּף אֶחָד, תָּלוּי בִּמְהֻפָּךְ בִּכְלוּב הַצְּלָעוֹת. לֹא הוֹגֵן לְכָנוֹתוֹ מְכֹעָר עוֹד לִפְנֵי שֶׁנָּגָעְתִי בִּכְנָפָיו:



כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִתְּנוּמַת בֵּין-עַרְבַּיִים עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, הָרֶקְוִויאֶם כְּבָר נָמוֹג; מוֹצַרְט חוֹמֵק אֶל שׁוּלֵי הַתּוֹדָעָה, עֵירוֹם. מָה אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינַיי הַכְּחוּלוֹת? אֶת אִמָּא. בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ הַמּוּשָׁטוֹת לְפָנִים, חֲרִיצִים: מַפַּת מַסָּעָהּ. תְּעָלוֹת תְּעָלוֹת בָּעוֹלָם. בְּ-60 וָואט אוֹר קָשֶׁה לְהַבְחִין בַּפְּרָטִים הַנְּחוּצִים אֲבָל הָעֵינַיִים מִמֵּילָא נֶעֱצָמוֹת בִּלְטִיפָה. בְּרֶבַע לְחֲצוֹת אוֹפַנּוֹעַ חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב. אֲנִי קָם וְסוֹגֵר אֶת הַחַלּוֹן:



עַל גֶּשֶׁר עֵץ הַמְּחַבֵּר בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי חַיַּי, עֲצִירָה כְּפוּיָה; אֲנִי מְחַלֵּץ חֲלוּק אֶבֶן מִן הַנַּעַל הָרְטֻבָּה, וְאֵינֶנִּי בָּטוּחַ הַאִם עָלַי לְהַשְׁלִיכוֹ קָדִימָה אוֹ אָחוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ אֶל קַרְקָעִית הַנָּהָר, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית נִבְלַעַת בַּבּוֹץ, נְמִיָּה חוֹלֶפֶת בְּרִיצָה. נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַגֶּשֶׁר קוֹרֵס:



חַיוֹת הַטֶּרֶף שֶׁבַּגּוּף וְחַיוֹת הַטֶּרֶף שֶׁבָּרֹאש, הַזִּקְנָה דּוֹלֵקֶת אַחֲרֵיהֶן:



Galit Seliktar
galitseliktar @ gmail . com