1/23/2011

A new poem - Cain's Journey

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, הִכְרִיז קַיִן וְהִצְבִּיעַ עַל הָאוֹת שֶׁעַל מִצְחוֹ.

הַקָּהָל שָׁתַק.

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, צָעַק קַיִן וְחָרָט בַּאֲדָמָה אֶת מַסְלוּל נְדוּדיו. הַכּוֹכָבִים סֵרְבוּ לָרֶדֶת אֶל הָאָרֶץ.

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, קָרָא קַיִן וְנָגַע בַּחֲלָצָיו, אֲבָל רַק אִשָּׁה עֲקָרָה אָחַת הִסְכִּימָה לָלֶכֶת אִתּוֹ אֶל הָאֹהֶל.

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, הִתְחַנֵן קַיִּן וְהִצְבִּיעַ עַל בִּטְנוֹ, אֲבָל הַתַּרְנְגוֹלוֹת בַּרְחוּ וְהַחִטָּה נִבְלְעָה בָּאָדָמָה.

הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, לָחַשׁ קיִן וְדָפָק עָל לוּחַ לִבּוֹ. הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ וְהַגֶּשֶׁם נִשְׁאָב אֶלֵיהֵם בִּמְהֻפָּךְ.

קַיִן, קָרָא לוֹ הָאלוֹהִים, לְךָ-לְךָ אֶל הָרִימָה, לְמַד דַּרְכָּהּ
וְהִסְתָּלֵק מִן הָעוֹלָם: